מידע כללי

 איחוד האמירויות היא פדרציה של 7 נסיכויות בחצי האי ערב שאוחדו בשנת 1971 למדינה אחת, הגדולות והמפורסמות שבהן היא דובאי ואבו דאבי. מרבצי הנפט שהתגלו בשנות השישים הפכו את האמירויות לאחת מהמדינות העשירות בעולם. כיום נהנות שבע האמירויות משפע ועושר בלתי נתפס.  

באיחוד האמירויות השכילו לנצל את הכספים האדירים שהתקבלו מניצול משאבי הטבע על מנת להפריח את השממה ארוכת השנים, לקדם את המדינה ולהפוך אותה מחולות המדבר הערבי הטרשיות והמפרצים הקסומים והמבודדים של המפרץ הפרסי למיוחדת ויוצאת דופן. הנסיכויות שהתפרנסו בדוחק בעיקר מצאן, מקנה, חקלאות בסיסית, דיג ושליית פנינים, הפכו כיום שם נרדף לפאר עושר ושגשוג. השקעות, חדשנות, שאפתנות אליהם נושא העולם עיניים משתאות. האדריכלות המפוארת, האיים המלאכותיים, מרכזי האמנות והמסחר, כל אלה מגלמים מודרניות וקדמה פורצת דרך לצד תרבות ומסורת ארוכת ימים. 

הטיול באמירויות מיוחד ומרתק ואקוסטי , מגוון נוף אורבני עתידני יוצא דופן לצד דיונות מדבריות נידחות, נווה דקלים, כפרי דייגים, חופים מרהיבים ועוד. המבנים המרהיבים שבנו מיטב האדריכלים בעולם, הכלכלה הפורחת בקניוני הענק ומרכזי האמנות והתרבות העצומים. אתרים המספקים הצצה להיסטוריה החברתית של האמירויות טרום עידן הנפט ובנאות מדבר אקזוטיים, גאוגרפיה מדברית מיוחדת והקיום האנושי שבה. חווית חיים אדירה אפילו להרפתקנים שבינינו.

חשוב לדעת

• איחוד האמירויות היא מדינה מוסלמית מודרנית ופתוחה, יש לציית לחוקיה.

• דובאי ואבו דאבי הן נסיכויות פתוחות מודרניות, אולם בשאר 5 האמירויות חלים חוקי השריעה וקוד לבוש מחמיר. נהוג ללבוש באמירויות לבוש צנוע, לבוש חשוף לא מקובל.

• אזרחי האמירויות חיים בהתאם לקוד לבוש הנהוג במשך מאות שנים, המתאפיין בצניעותו. האזרחים מתגאים בנראות שלהם, ומתלבשים בקפידה לכל מקום שהם הולכים אליו.

• אזרחי האמירויות הינם מיעוט ביחס לאוכלוסייה) מהווים רק כ %20.)רוב התושבים הם מהגרים/ עובדים זרים המיצגים ערב רב של תרבויות.  

• תושבי האמירויות אינם צועקים או משוחחים בקול רם בטלפון הנייד ברחוב, התנהגות זו נחשבת כזלזול!

• המוניות בדובאי הן ממשלתיות והתעריף קבוע לכולן. אל תנסו להתווכח על מחיר המונית, יש שם חובה להפעיל מונה והמונה אמין, המוניות ומתחלקות לשני סוגים: אקונומי ופרימיום.

• אין להעליב או לצאת כנגד דת האסלאם או לדבר רעה על אף אחד ממשפחות המלוכה. הדבר נחשב עבירה. כדי להימנע משיחות על פוליטיקה ו/או על זכויות אדם

• חוויית הקניות באיחוד האמירויות, בעיקר בדובאי ובאבו דאבי מרגשת… יש לקחת בחשבון כי המחירים יקרים מישראל, רוב הפריטים מוצגים ללא תגיות מחיר, לא נהוג להתמקח על המחיר בקניונים.

• אלכוהול מותר לשתייה רק במקומות מיועדים, בארים, מועדונים ובתי מלון, חל איסור על שתייה ברחוב, אסור להגיע לאיבוד דעת.

• דובאי ואבו דאבי מרושתת במצלמות בכל נקודה. הכל מפוקח ומצולם כל רגע, צאו מתוך נקודת הנחה שתמיד רואים אתכם.

מבט כללי איחוד האמירויות

• איחוד האמירויות הערביות: היא פדרציה הכוללת 7 נסיכויות מונרכיות: אבו דאבי, עג’מן, דובאי, פוג’ירה, ראס אל ח’ימה, שארג’ה ואום אל-קיוין. הסכם האיחוד נחתם בשנת 1971 .

• אוכלוסייה: 9 וחצי מיליון נפש, מתוכם כ-%80 מהגרים, עובדים זרים ללא זכות בחירה. 

• עיר הבירה: אבו דאבי. האקלים מדברי הווה אומר

• כמות משקעים נמוכה, ולחות נמוכה ביותר.

• משטר: בראש כל אמירות עומד שייח’ ששלטונו עובר בירושה.

• מטבע: דירהם, 1 דולר = 65.3 דירהם. יחס לישראל:

ההנהגה:

המנהיג של כל אמירות מכריע בשאלות פנימיות של מדיניות בתחומי כלכלה, חברה ודת, ואילו מדיניות החוץ וההגנה של האמירויות היא משותפת. בשנת 1971 הקים האיחוד פדרציה שבה כל אמירות החזיקה בכוח רב שכלל גם את זכויות הכרייה )בעיקר נפט(, ולכן הממשל הפדרלי התפתח בצורה איטית. “המועצה העליונה” מורכבת מהמנהיגים של שבע האמירויות. בראש המדינה ובראש “המועצה העליונה” עומד הנשיא, שתפקידו בעל סמכויות פוליטיות נרחבות, ונבחר לתקופת כהונה בת חמש שנים מבין אמירי המדינות, אם כי בפועל אמיר אבו דאבי תמיד מכהן כנשיא.

שפה: ערבית השפה הרשמית אולם אנגלית מדוברת בקרב חלק גדול מהתושבים. שעון: 4+GMT כלכלה: עד שנות ה-60 נחשבה כלכלת האמירויות לכלכלה נחשלת, דלת אמצעים

ומשאבים, והתבססה בעיקר על פעילות ימית דיג, שליית פנינים, בניית סירות וסחר ימי. אולם מאז גילוי הנפט בתחומה בראשית שנות ה-60 חלה מהפכה כלכלית, המאפשרת מאז ואילך רמת חיים מן הגבוהות בעולם. עתודות הנפט של האמירויות גדולות, רובן מצויות באבו דאבי. החל משנת 1974 הפדרציה חברה בארגון אופ”ק, ארגון המדינות המייצאות נפט אשר מטרתו לקבוע יחד עם חברות הנפט את קצב הפקת הנפט, מחיריו, וזיכיונות עתידיים. בעזרת החברות בארגון האמירויות משפיעות על ויסות קצב הפקת הנפט בעולם ושולטות יחד עם חברי הארגון במחיר הנפט העולמי – בעיקר על ידי קביעת מכסות הפקה לכל אחת מהמדינות החברות. כלכלת המדינה מושתתת בעיקר על ענף הנפט והגז הטבעי אולם לצד הענף מפתחות האמירויות ענפי כלכלה נוספים כגון ייצור אלומיניום, טקסטיל, חומרי בניין, הפקת אמוניה, עיבוד מזון. תנאי האקלים אינם מאפשרים את התפתחותה של חקלאות ענפה. כיוון שכך, תרומתה לתוצר הלאומי מצומצמת. מאז שנות ה-80 מספר התיירים גדל באופן דרמטי, ועיקרם אירופים המחפשים חורף מתון וקל. המגמה התחזקה לאחר שהוחלט לשנות את מדיניות הטיסות למדיניות “שמיים פתוחים” שגרם להורדת מחירי הטיסות מאירופה, חיזוק חברות התעופה אמירטס ואיתיחאד איירווייז ושימוש בנמלי התעופה של אבו דאבי ודובאי כנקודת ביניים בין אירופה למזרח הרחוק.

איחוד האמירויות הערביות המאוחדות, כחברות בליגה הערבית מאז הקמת הפדרציה, נקטו עמדה עוינת לישראל ונמנעו מכל קשר עמה עד להסכמי אוסלו של תחילת שנות ה-90 .לאחר הסכמי אוסלו, האמירויות נמנעה מיחסים גלויים עם ישראל בניגוד לשכנותיה, עומאן וקטר, אבל סחר עקיף בין הצדדים ויחסים ביטחוניים התקיימו מתחת לרדאר. בנובמבר 2015 הודיע משרד החוץ הישראלי על פתיחת נציגות ישראלית רשמית ראשונה בעיר אבו דאבי, אם כי ממשלת איחוד האמירויות מצדה הצניעה את המהלך והמעיטה בחשיבותו. ב-30 ביוני 2019 ביקר שר החוץ הישראלי ישראל כץ באבו דאבי, בירת איחוד האמירויות. ב 13-באוגוסט 2020 הודיעו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי הוסכם על הסכם אברהם לקראת נורמליזציה וכינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות.